השמות "יהודה" ו"שומרון" מקורם, כל אחד בנפרד, בתקופת המקרא, אולם עד למאה העשרים מעולם לא הייתה יחידה גאוגרפית או פוליטית שנקראה באופן כולל בשם "יהודה ושומרון". לפי המסופר בספר מלכים, בתקופת הבית הראשון היו אלה שתי ממלכות נפרדות, שכדרכן של ממלכות היו במלחמה זו עם זו בתקופות מסוימות וביחסי ידידות וברית בתקופות אחרות. בתקופת הבית השני שררו באופן קבוע יחסים של עוינות עמוקה בין היהודים תושבי יהודה והשומרונים תושבי שומרון. המינוח "יהודה ושומרון", כמונח המתאר יחידת שטח אחת, הוא מונח מודרני שהופיע במאה העשרים בהקשר של התנועה הציונית, ואת עיקר משמעותו קיבל לאחר מלחמת ששת הימים.
עם נפילת האימפריה העות'מאנית בראשית המאה העשרים, נדרש חבר הלאומים (קודמו של האו"ם) לשאלת מעמדה של ארץ ישראלבכללותה, וכתב המנדט שנוצר הכיל תוכנית מפורטת על פיה תקום מדינה ליהודים על שתי גדות הירדן, בשטח שהיום כולל את ישראל (כולל יהודה ושומרון) וירדן.
